ניתוח של הערכות

ניתוח זה מסתכל על ההערכות שנעשו על הדוגמאות בנוסף לאלה שניתנו במהלך שלב הערכת העמיתים במטלה זו. הניתוח מנסה לבחור בהערכות הטובות יותר מבין ערבוביה זו של הערכות סטודנטים ומורים. הערכות "טובות" אלה נכנסות לחישוב של הציונים הסופיים.

את הניתוח הזה מומלץ לערוך כשיש הערכות מורים זמינות. הערכות אלה יכולות לשמש כאמת מידה שכנגדה יבדקו הערכות הסטודנטים. המורה לא מחויב להעריך כל דוגמא או כל הגשה, אבל, כדי שתוצאות הניתוח יהיו בעלות משמעות רצוי שיהיו יותר הערכות שנעשו על ידי המורה מאשר המספר הממוצע של הערכות שנעשו על ידי כל סטודנט. וכמה שיש יותר הערכות של המורה כך הוא יכול להיות יותר בטוח בתוצאות של הניתוח.

לרוב, הניתוח נעשה במספר פעמים כאשר בכל פעם משנים את אחת מהאפשרויות. הניתוח נשלט על ידי שלושת האפשרויות שמופיעות בחלקו העליון של הדף.

  1. "ההעלאה של הערכות המורים" קובעת את המשקל שיש להוסיף להערכות המורים בהשוואה להערכות הסטודנטים בשלב ניתוח השגיאות. אם המורה רוצה שאסטרטגיית מתן הציונים שלו תשלוט על הדרך שבה הסטודנטים נותנים ציון להגשות אז על המורה להיות המעריך בעל ממוצע השגיאות הנמוך ביותר ב-"טבלת השגיאות". אם המורה הוא לא הראשון ברשימה, אז ההעלאה של הערכות המורה גדלה עד שהמורה הוא בעל ממוצע השגיאות הנמוך ביותר. מכך נרמז שהערכות המורה הן השולטות ולכן הערכות הסטודנטים שנתנו ציונים באותה הצורה כמוהו גם כן נרשמים בחלקה העליון של טבלת השגיאות. הסטודנטים הרשומים בחלק התחתון של הטבלה נתנו ציונים בדרך שלא תואמת את הערכות המורה (ולא את ההערכות של שאר הסטודנטים הנמצאים בחלק העליון של הטבלה.) ככול שהערכות המורה זמינות יותר, כך ישנה הסתברות גדולה יותר שהוא יופיע בראש הטבלה ולא יהיה צורך להשתמש באפשרות זו כדי לכפות את מיקומו שם. שימו לב שאפשרות זו לא מיישמת גורם שמוסיף משקל להערכות המורה בזמן חישוב הציונים הסופיים. בחישוב ההוא להערכות המורה יש את אותו המשקל כמו הערכות הסטודנטים. כך שלדוגמא אם הגשת הסטודנט קיבלו ציון של 41% מהמורה ו-45% ו-55% מעמיתיו, הציון הסופי שינתן להגשה יהיה (41% + 45% + 55%) / 3, כלומר 47%.
  2. "המשקל למתן ציון להערכות" משמש ב"חישוב של הציון הסופי". כדי לחשב את "ביצוע מתן הציון " של הסטודנט נעשה שימוש בנוסחא פשוטה. זהו היחס שבין ההערכות ה-"טובות" שנתן הסטודנט לבין המספר המירבי של הערכות שהיו פתוחות לפניו. כך לדוגמא, אם המטלה מבקשת מהסטודנט לתת 3 הערכות ל'הגשה לדוגמא' ו-5 הערכות עמיתים, והסטודנט עושה 7 הערכות ואחת מתוכן מוצאת מתוך הניתוח (ראו למטה), אז ביצוע מתן הציונים שלו הוא (7 - 1)/8, כלומר 75%. הציון הסופי של מטלה זו יהיה שילוב משוקלל של 'בצוע מתן ציון' של הסטודנט והציון שניתן להגשה שלו (או הציון הטוב ביותר, אם הם הגישו יותר מעבודה אחת). לציון עבור ההגשה תמיד ניתן משקל של 1. אז קביעה של אפשרות זו לנגיד, 0.5, משמעותה ששני הציונים מתווספים יחד ביחס של 0.5:1 או 33% מ"ביצוע מתן הציון" ו-66% מהציון של המטלה.
  3. 'אחוז ההערכות שיש להוציא' קובע את המספר של ההערכות שלא יכנסו לחישוב של הציונים הסופיים. את המספר ניתן לקבוע באחת משתי דרכים.
    • לפי הדרך שבה מחושב "ביצוע מתן הציון" כל סטודנט יכול, אם הוא העריך את כל העבודות שהוטלו עליו, לקבל את הציון המלא (עבור מרכיב זה) אם אף אחת מהערכותיו לא מוצאת מהחישוב של הציון הסופי. אם המורה שואף לקבל ציון ממוצע הגיוני יותר, אז הגדרת אפשרות זו ל-30% תגרום ל"ביצוע מתן ציון" ממוצע של כ-70% (שוב, רק במידה שכל הסטודנטים נתנו ציון לכל ההערכות שהוקצו להם).
    • לחילופין, ניתן לקבוע את 'מספר ההערכות שיש להוציא' כך שההערכות ה-"טובות" שנשארות יביאו לכך שממוצע השגיאות יוגבל לערך הגיוני. אלו הם האחוזים שניתנים בעמודה הרביעית של טבלת השגיאות. לדוגמא, ניתן לחשוב שעל כל הערכות הסטודנטים להופיע (בממוצע) בטווח של 20%. אז הניתוח מורץ מספר פעמים כשבכל פעם מתאימים את 'מספר ההערכות שיש להוציא' עד שהמספרים בעמודה זו נמצאים כולם בטווח המסויים.

בנוסף לטבלת השגיאות הניתוח רושם את הציונים של כל ההערכות והציונים הסופיים שניתנו לסטודנטים. את טבלה זו יש לבדוק כדי לראות אם התוצאות הן הגיוניות. במיוחד אם הערכות רבות הוצאו מהחישוב הסופי יכול להיות שחלק מההגשות יושארו ללא הערכה והציון הסופי של הסטודנט יהיה הרבה יותר מדי נמוך. הניתוח מציג את מספר ההגשות בראש העמוד ולפני טבלאת הציונים. על שני המספרים הללו להיות זהים. אם ישנה הגשה אחת או יותר ללא הערכות והמורה לא רוצה להקטין את מספר ההערכות שהוצאו מהחישוב, אז המורה צריך להעריך את ההגשות הללו ולחזור על הניתוח. חשוב מאוד שכל ההגשות יוערכו לפחות פעם אחת בשלב הסופי של הניתוח, כלומר, כשמחושבים הציונים הסופיים.

ישנו איזון בין מספר ההערכות שהוצאו מהחישוב והציון הסופי הכולל. ככל שהוצאו יותר הערכות, ישנם יותר סיכויים שהציונים הסופיים יהיו נמוכים יותר. לעומת זאת, אם הערכות עלובות לא מוצאות מתוך החישוב, אז הסטודנטים יכולים להתלונן על איכות ההערכות שקובעות את הציון של העבודה שלהם. כל עוד ישנן מספיק הערכות מורה כדי לשלוט בניתוח ללא יותר מדי כפייה, הגיוני להוציא בין 15% ל-30% מההערכות.

שימו לב שניתוח זה לוקח זמן רב מכיוון שהוא כולל בתוכו תהליך חוזר ונשנה, יש לצפות עיכובים (די רציניים).

אינדקס של כל קבצי העזרה
הצג את העזרה הזו בשפה: English