השוואה בין הערכות

בפעילות ערכת עמיתים נפוץ שאותה העבודה תיבדק על ידי המורה וגם על ידי הסטודנטים. במידה ונעשה שימוש בדוגמאות, אז המורה מעריך אותן לפני שהוא נותן לסטודנטים להעריך חלק מהן. אפשרי מאוד שלפחות חלק מעבודות הסטודנטים יוערכו על ידי המורה וגם על ידי מספר סטודנטים. הערכת עמיתים מאפשרת למורה להעניק חלק מהציון להערכות הסטודנטים כאשר שאר הציון שמור להערכה של העבודה עצמה. (היחס שבין הציונים שניתנים לשני התחומים הללו נקבע לקראת סוף הערכת עמיתים). להערכות של הסטודנט ניתן ציון לפי מידת ההתאמה שלהן לציון של הערכות המורה. (במידה ואין הערכה מתאימה מידי המורה נעשה שימוש בממוצע של הערכות העמיתים.)

מידת ההסכמה בין הערכת הסטודנט להערכת המורה מבוססת על ההבדלים שבין התוצאות במרכיבים פרטניים (למעשה משתמשים בהבדלים בריבוע). חובה להמיר את הממוצע של ההבדלים הללו לציון משמעותי. אפשרות ה-"השוואה בין הערכות ". מאפשרת למורה מידה כלשהיא של שליטה על האופן שבו ההשוואות מומרות לציונים.

כדי לקבל מושג כלשהו על ההשפעה שיש לאפשרות זו ראו מה קורה במקרה (הפשוט יחסית) של הערכה שמורכבת מעשר שאלות של כן ולא. לדוגמא, ההערכה יכולה לעשות שימוש בשאלות כמו: "האם הטבלה מסודרת באופן הנכון?", האם הרווח המחושב הוא 100.66$?", וכדומה. הניחו שיש עשר שאלות כאלו. כאשר בחרתם בהגדרת ה"מאוד רופפת", התאמה מלאה בין הערכת המורה והערכת הסטודנט נותנת ציון של 100%, כאשר רק שאלה אחת לא תואמת הציון הוא 90%, שתי אי הסכמות הציון הוא 80%, שלוש אי הסכמות הוא 70% וכו'... הדבר יכול להיראות לכם מאוד הגיוני, ויכול להיות שאתם תוהים מדוע ההשוואה הזו נקראת "מאוד רופפת". ובכן, התייחסו רגע למקרה שבו הסטודנט מילא את ההערכה באופן רנדומלי לחלוטין, כשאת כל התשובות לכל עשרת השאלות הוא פשוט ניחש. בממוצע תתקבל התאמה של חמש מתוך עשר שאלות. כך שההערכה של ה"הקופיף" תקבל ציון של בסביבות ה50%. המצב נהיה מעט יותר הגיוני עם האפשרות ה"רופפת", אז ההערכה הרנדומלית מקבלת ציון של בערך 20%. וכאשר נבחרת האפשרות ה"הוגנת", ניחוש רנדומלי יזכה בציון של אפס מרבית מהזמן. ברמה הזו, ציון של 50% ניתן כאשר שתי ההערכות מתאימות ביניהן על שמונה מתוך עשר השאלות. כאשר יש אי הסכמה על שלוש שאלות, אז הציון הניתן הוא 25%. כאשר האפשרות הנבחרת היא "קפדנית", על שתי שאלות לא מתואמות ניתן ציון של 40%. וכשעוברים לטריטוריה ה"מאוד נוקשה", אי הסכמה של שתי שאלות בלבד נותנת ציון של 35% ואי הסכמה על שאלה אחת, נותנת ציון של 65%.

הדוגמא הזו היא מעט מלאכותית שכן מרבית ההערכות כוללות בחובן מרכיבים שיש בהם מגוון של ערכים במקום רק כן ולא. במקרים הללו ההשוואות יזכו בציונים מעט יותר גבוהים מאשר הערכים שננקבו למעלה. הרמות השונות (מאוד רופפת, רופפת, הוגנת...) ניתנות כדי שהמורה יוכל לכוון במדויק את ההשוואות. אם המורה מרגיש שהציונים שניתנים להערכות הם נמוכים מדי, אז צריך להזיז את האפשרות הזו אל עבר בחירה ב"הוגנת" או אפילו ב"מאוד הוגנת". ולחלופין, אם יש הרגשה שההערכות של הסטודנטים, באופן כללי, הן גבוהות מדי, צריך לשנות את האפשרות הזו לכל אחד משתי הבחירות, או "נוקשה", או "נוקשה מאוד". זהו באמת תחום של ניסוי וטעייה, כאשר נקודת ההתחלה הטובה ביותר היא האפשרות ה"הוגנת".

יכול להיות שבמהלך התקדמות הערכת עמיתים, המורה ירגיש שהציונים שניתנים להערכות הסטודנטים הם או גבוהים או נמוכים מדי. ציונים אלה מוצגים בעמוד ההנהלה של הערכת עמיתים. במקרה זה המורה יכול לשנות את ההגדרה של האפשרות הזו ולחשב מחדש את הציונים של הערכות הסטודנטים (ה"ציון על נתינת הציון"). החישוב מחדש נעשה על ידי לחיצה על קישור ה"בדוק מחדש ותן ציון להערכות הסטודנטים" שנמצא בעמוד ההנהלה של הערכת עמיתים. פעולה זו יכולה להתבצע בביטחה בכל זמן שהוא במהלך הערכת עמיתים. .

אינדקס של כל קבצי העזרה
הצג את העזרה הזו בשפה: English