אסטרטגיית מתן ציונים

מטלת הערכת עמיתים הינה די גמישה בכל הנוגע לסכימת מתן הציונים בה ניתן להשתמש. היא יכולה להיות:

  1. ללא מתן ציון: בסוג כזה של מטלה המורה כלל לא מעוניין בהערכה כמותית מידי הסטודנטים. הסטודנטים נותנים הערות על העבודות שהם עשו, אבל לא נותנים להם ציונים. לעומת זאת, אם המורה חפץ בכך, הוא יכול לתת ציון להערות של הסטודנטים. ה"ציון על נתינת הציון" הזה, מהווה את הבסיס לציונים הסופיים של הסטודנטים. אם המורה לא נותן ציון להערכות של הסטודנטים, אז למטלה אין ציונים סופיים.
  2. מתן ציונים מצטברים: זוהי ברירת המחדל של מתן הציונים. במטלה מסוג זה, הציון של כל הערכה מורכב ממספר "מרכיבי הערכה". על כל מרכיב לכסות על פן מסויים של המטלה. בדרך כלל, למטלה יהיו בין 10 ל-15 מרכיבים שונים להערות ומתן ציונים, כשהמספר המדוייק תלוי בגודל ובמורכבות של המטלה. ניתן גם להגדיר מטלת עמיתים בעלת מרכיב הערכה אחד בלבד, אסטרטגית ההערכה שלה דומה לאסטרטגית ההערכה בכל מטלה סטנדרטית של מוודל.
  3. המרכיבים הם בעלי שלושת המאפיינים הבאים:

    1. התיאור של מרכיב ההערכה. עליו לקבוע בבהירות איזה פן של המטלה עובר הערכה. אם ההערכה איכותית, אז היא תורמת להבנה של מה נחשב למצוין, מה לממוצע ומה ללא טוב.
    2. סולם הערכים של מרכיב ההערכה. ישנם מספר סולמות ערכים שנקבעו מראש. אלה נעים בין סולמות פשוטים של כן\לא, סולמות מרובי נקודות ועד לסולם אחוזים מלא. לכל מרכיב יש את סולם הערכים שלו, אותו צריך לבחור כך שיתאים למספר הווריאציות (שינויים) האפשריות לאותו מרכיב. שימו לב שסולם הערכים לא קובע את החשיבות שיש למרכיב בחישוב של הציון הסופי, לסולם ערכים של שתי נקודות תהיה את אותה "ההשפעה" שיש לסולם ערכים בעל 100 נקדות, אם המרכיבים המתאימים יהיו בעלי משקל זהה...

    3. המשקל של מרכיב ההערכה. לפי ברירת המחדל, בכל הנוגע לחישוב של הציון הכולל של המטלה, כל המרכיבים הם בעלי אותה החשיבות. את זה אפשר לשנות על ידי כך שלמרכיבים יותר חשובים תעניקו ערך משקלי גדול מאחד, ולאלמנטים פחות חשובים תעניקו ערך משקלי קטן מאחד. כשאתם משנים את המשקלים אתם לא משנים את הציון המירבי, הערך ההוא נקבע על ידי פרמטר הציון המירבי של המטלה (שוות המעמד). למשקלים ניתן גם לתת ערך שלילי (זוהי תכונה נסיונית).

  4. הערכה מדורגת המבוססת על שיקלול שגיאות בסוג זה של מטלה, ההגשות נבדקות ומקבלות ציון לפי סולם ערכים של כן\לא. הציון נקבע על ידי "טבלת הציונים", שלמעשה קובעת את יחסי הגומלין בין מספר הquot;טעויות"ה; לבין הציון המומלץ. לדוגמא, יכול להיות שבמטלה כלשהיא חייבים להימצא שישה פריטים חשובים. טבלת הציונים תיתן ציונים מומלצים למצב שבו כל הפריטים הנדרשים נמצאים, למצב שבו אחד מהפריטים חסר, שניים חסרים וכו'. ניתן לתת לפריטים יחידים גורמים משקליים, אם ישנם פריטים שהם חשובים יותר מאחרים. מספר ה"טעויות" הוא הסכום הכולל של משקלי הפריטים החסרים. לפי ברירת המחדל, כל פריט מקבל משקל של אחד. מאוד סביר שטבלת מתן הציונים לא תהיה לינארית. לדוגמא, יכול להיות שהציונים המומלצים למטלה בעלת עשרה פריטים יהיו 90%, 70%, 50%, 40%, 30%, 20%, 10%, 0%, 0%, 0% . המעריך יכול לסטות ולעשות שינויים של עד 20% לכל כיוון בציונים המומלצים כדי לתת את הציון הסופי של ההגשה.
  5. מתן ציונים לפי קריטריונים:את סוג ההערכה הזה הכי פשוט לבדוק והכי פשוט לתת לו ציון (אם כי הדבר לאוו דווקא תקף על ההגדרה שלו). ההגשות נבדקות כנגד מערכת של הוראות קריטריונים (קנה-מידה). המעריך בוחר בהוראה שלדעתו הכי תואמת את העבודה. הציון נקבע על פי "טבלת הקריטריונים (קנה-מידה)", שממליצה על ציון מתאים לכל קריטריון. לדוגמא, נניח שהמטלה הוקמה עם חמש הוראות קריטריון (קנה-מידה), ובשביל כל אחת מההערכות שלהם המעריכים צריכים לבחור באחת מתוך חמש ההוראות. בדומה למטלה המדורגת המעריך יכול לעשות שינויים של עד 20% בציון כדי לתת את הציון הסופי.
  6. רובריקההדבר דומה למתן הציונים לפי קריטריונים, למעט העובדה שישנן מספר מערכות קריטריונים. לכל מערכת המכסה על "קטגוריה" מסויימת, יכולות להיות עד חמש הוראות. המערכות מקבלות כל אחת משקל משל עצמה. הציון מורכב מחיבור המישקלים של הדירוגים מכל מערכת. בסוג זה של הערכה, לא קיימת אפשרות לעשות שינויים והתאמות בציונים.

אינדקס של כל קבצי העזרה
הצג את העזרה הזו בשפה: English